<h1>שו"ת הריב"ש סימן פ"ג</h1>
<h2>דף יב:</h2>
עוד שאלת מקוה שהוא ריקן אם מותר למלאתו ממים שאובים ע"י המשכה שירדו מן הכלים או מן השוקת דרך סילון כאמה או אמתים ולעשותו מקוה שלם. תשובה דבר זה מחלוקת תנאים הוא בפ' שני דמקואות [מ"ז] במתניתין דהמניח כלים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים, ר"א אומר אם עונת גשמים היא, אם יש בו כמעט מים ישבר ואם לאו לא ישבר. ר"י אומר בין כך ובין כך ישבר, או יכפה אבל לא יערה. פירוש, כשהוא עונת גשמים הרי אלו נדונין משום שאובין כל שהניח בשעת קשור העבים, וכ"ש כשהמטר יורד. ולזה לר"א אם יש במקוה כמעט מים, ר"ל שאינן שאובין, ישבר הכלים וירדו המים שאובין למקוה ע"י המשכה. ואם אין שם מים לא ישבר, דקסבר רבי אליעזר דשאובה שהמשיכוה כלה או רובה פסולה, ומעט מים דקאמר לאו דוקא, אלא רוב המקוה, וקרי ליה מעט, לפי שאינו מקוה שלם. והיינו דקתני מעט ולא קתני כל שהו. כן פירש הרשב"א ז"ל. ור"י אומר בין שיש במקוה מים כשרים בין אין בו, ישבר או יכפה, ובלבד שלא יערה ממש למקוה בלא המשכה, דקסבר ר"י דשאובה שהמשיכוה כלה כשרה. וקצת מן הגאונים ז"ל ומהם הריא"ף ז"ל [שבועות ה' ע"ב מדפיו] פסקו כר"י, דקיי"ל דר"א ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע, דר"א שמותי הוא וכדאסיקנא בפ"ק דנדה [ז' ע"ב] דלית הלכתא כר"א אלא בארבע בין בסדר טהרות בין בשאר סדרי. ובפ"ק דתמורה [י"ב ע"ב] גרסינן כי אתא רב מרי אמר ר"י שאובה שהמשיכוה כולה טהורה. וכן דעת רבינו שמשון ז"ל. אבל הרבה מן הגאונים ז"ל פסקו כר' אליעזר, דר"א ב"י קאי כוותיה. כדתניא בפרק קמא דתמורה [שם] ר"א ב"י אומר מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאה ופותקן למקוה והם טהורין ששאיבה מטהרת ברביה ובהמשכה. וקיימא לן [ערובין ס"ב ע"ב] דמשנת ר"א ב"י קב ונקי. וכן פסקו הראב"ד והר"ז הלוי ז"ל. גם הרשב"א ז"ל כתב שלהם שומעין שהם רבים ואמרו להחמיר. גם הר"ם ז"ל כתב פ' ד' מה' מקואות [ה"ח] מקוה שיש בו עשרים סאה ומשהו מים כשרים הרי זה ממלא ושואב חוץ למקוה והמים נמשכין עד הקרקע או בתוך הסלון וכיוצא בו מדברים שאינן פוסלין הרי המקוה כשר ואפי' השלימו לאלף סאה שהשאובה שהמשיכוה כשרה אם הי' שם רוב מ' סאה מן הכשר. וכתב עוד שגג שיש בו כ"א סאה של מי גשמים ונפלו שם י"ט סאה בלא המשכה שנפסלו כל המים ונעשו שאובין, שאם המשיכם אחר כך כלם למקוה שהמקוה כשר, ששאובה שהמשיכוה כלה כשרה, כיון שמתחלה היה שם רוב שעור מקוה ממים כשרים. נראה שהוא מפרש שאובה שהמשיכוה כלה כשרה שהזכירו בגמרא, שהוא בדרך זה ואין כן דרך הסוגיא שם. ועוד כתב שם [ה"ט] שמקצת חכמי המערב הורו שא"צ שיהא שם רוב מים כשרים, ואם היה ממלא בכלי ושופך המים, והמים נוזלין למקום אחר, הרי זה מקוה כשר. וכן כל אמבטי שבמרחצאות שלנו מקואות כשרים שהרי כל המים שבהן שאוב שנמשך הן. ומעולם לא ראינו מי שעשה מעשה בדבר זה עכ"ל. ודע ששעור ההמשכה הוא מג' טפחים ולמעלה וכן דנתי בסרקסטה. אע"פ שהרשב"א ז"ל כתב בתשובה [ח"ה סימן ס'] דאין לה שעור ואפילו כל שהוא, לא נראה לי שהרי פחות משלשה כלבוד דמי. אחר כן מצאתי בספר עמודי גולה [סימן רצ"ד] שכך השיב ר"י ז"ל בתשובה דצריך שלשה טפחים.
